מבט אחד באינסטגרם של מליני ג'סודסון ואולי תוהה אם היא נולדה יוגי, אבל תהיו בטוחים, תנוחות הבייגלה המטורפות האלה הגיעו עם המון עבודה קשה ומסירות, שלא לדבר על חשבון נפש הכרחי. היא טבעה לעצמה נתיב בעולם הפיננסים כשהחליטה להעביר הילוך לגמרי ולצלול עם הראש ליוגה - החלטה לא קלה, אבל בהחלט מתגמלת. כעת, היא מלמדת יוגה בחנות Alo בסוהו ורואה בתרגול הרבה יותר מסתם זמן על המזרן. זה שיקוף של איך שהיא רואה את העולם, והכי חשוב, את המסע שלה. הכירו את מליני למטה, ואז הפעילו את התרגול עם השירים האהובים עליה לזרום אליהם.
איך הגעת ליוגה לראשונה?
אמי הייתה אשטנגי נלהבת במשך שנים ודודתי היא מורה ידועה באוסטרליה. גדלתי בריקוד, והם אמרו לי שיוגה היא תרגול בר-קיימא יותר, אבל בשלב הזה היה לי יוגה משעממת! אז רק הרבה יותר מאוחר התחלתי לקחת שיעורים ב-Equinox. אני אוהב ללמד שם מאז זה המקום שבו התרגול שלי התחיל.
עשית שינוי די משמעותי מעיסוק בקריירה בתחום הפיננסים להתמקדות ביוגה במשרה מלאה. ספר לנו על הרגע בו החלטת להמשיך בתרגול ולהיות מדריך.
אני מאמין בגורל ושיש לכולנו משהו שמנחה אותנו למרות שאולי לא ידענו איך החלטות מסוימות ישנו את חיינו או למה החלטה חשובה באותו רגע. כשנרשמתי להכשרת מורים, לא היה לי מושג אם אלמד בכלל. פשוט רציתי ללמוד יותר על יוגה ולהעמיק את התרגול שלי.
אנשים לא האמינו שאני עוזב ברצינות את האוצר כדי להתחיל מחדש לגמרי. במשך זמן מה יצאתי עם מישהו שהיה גם בנקאי השקעות, והוא ממש אמר לי שהוא "לא נרשם כדי לצאת עם מורה ליוגה". העובדה שאני כבר לא מרוויח את אותו הכסף ממש הפריעה לו. אז נאלצתי לשחרר הרבה דברים. והייתה תקופה ממש ארוכה של ספק עצמי כשעשיתי את השינוי הזה. למרות שהייתי אותו אדם, למעשה, גרסה טובה יותר, מחוברת ואמיצה יותר של עצמי, פתאום אנשים שפגשתי באקראי הניחו שאני הרבה פחות משכיל ואינטליגנטי בגלל תואר העבודה שלי.
מה היה הלקח הכי גדול עבורך מהכשרות המורים שלך?
אני חושב שעדיין הייתי תינוק ביוגה כשעזבתי את הכשרות המורים שלי! אחרי ההכשרה הראשונה שלי ממש לא הרגשתי מוכן ללמד, אז עשיתי עוד 200 שעות מיד לאחר מכן, ואז 300 שעות לאחר מכן. ועשיתי עוד שני אימונים של 100 שעות וגם כמה אימוני אסיסטים של 30 שעות. כל הכשרה הביאה אותי למקום אחר בהוראה שלי, אבל אני חושב שהדבר הגדול ביותר הוא שיש עוד כל כך הרבה מה ללמוד. אני תמיד תלמיד בדרך. אני חושב שלמדתי לוח זמנים מלא כל שבוע במשך שנים זה מה שבאמת הפך אותי למורה טוב יותר. אתה לא יכול ללמוד את זה ב-TT.
אתה מלמד בסטודיו הסוהו שלנו! למה עולים חדשים יכולים לצפות כשהם לוקחים איתך שיעור?
אני מלמדת שיעורים שונים בסטודיו - יוגה רכה ונמתחת יותר לספורטאים, שיעורי גמישות דינמית ושיעורי ציפה ועוף בונים כוח ושיווי משקל. אני מקווה שלא משנה באיזו כיתה אנשים יבחרו, הם יעזבו בהרגשה ממש טובה מבפנים ומבחוץ ושהזמן שלהם נוצל היטב.
נולדת בטוקיו, וגדלת בניו יורק, סידני וסינגפור. איפה אתה מחשיב בית?
האנרגיה, התוסס והגיוון של ניו יורק הם בהחלט הבית עבורי בשלב זה. אני אוהב לטייל, אבל לטוס בחזרה ולראות את קו הרקיע של ניו יורק מעורר בי רגש בכל פעם!
מה האתגר הגדול ביותר שהתמודדת איתו בתרגול היוגה שלך ואיך התגברת עליו?
תרגול בשבילי הוא לא שעה על המזרן שלי. התרגול שלי הוא בכל רגע ער ואפילו כשאני חולם. זה להיות מודע מרגע לרגע. להפוך לגרסה רגועה וחביבה יותר של עצמי. להיות יותר רגוע ולהיות יותר אני, ואינטליגנטית יותר בגוף ובנפש שלי. להיות אותנטי ובסדר שלא כולם יאהבו אותי או יסכימו איתי.
מי או מה נותנים לך השראה בתרגול שלך? חשבונות אינסטגרם אהובים?
כל היוגי אלו מעוררים בי השראה בדרכם שלהם. התרגול של דילן ורנר נותן לי השראה. הוא נשמה טובה ומורה מיומן והכותרות שלו תמיד מתחשבות. פול ניקלן מעורר השראה כאמן וכבן אדם.
מה היה רגע ה"יוגה" האחרון שלך מחוץ ליוגה?
אני חושב שרגעי היוגה מגיעים כל יום; הם לא חייבים להיות עמוקים. אני חושב שחלק מהיוגה הוא לדעת שיש קסם בחיי היומיום ולהיות אסיר תודה על כך. אבל בשבילי זה באמת להרגיש הכל, ובאמת לשבת עם הרגשות האלה ולהעריך אותם במקום להתחמק מדברים או להיות קהה מהם. תחושות של ארעיות, אובדן, עצב - כל הגלים האלה הם חלק מהחיים. להיות גמיש יותר וגמיש יותר בנפש לקבל את החיים כפי שהם, זה משהו שאני עובד עליו כל יום.
אסאנה אהובה? למה?
הייתי חייב לומר עמידת ידיים. בתור אשטנגי אני אוהב את החזרות והעקביות של כל סדרה, אבל במשך זמן רב למצוא כוח היה קשה יותר מאשר להיות גמיש. וזה לקח אימון עקבי אמיתי עם מאמן כדי להגיע למקום שבו אני נמצא. אז יש תחושה שהעבודה הקשה שלי השתלמה, ואני מתקדמת יותר בתרגול ממה שידעתי שאפשרי עבורי, וזה מתגמל.