החדר פועם באנרגיה. שיחות מונפשות ירדו ללחישות מושפלות, וכולם התמקמו בערב. שכבנו זרוע אל זרוע בתוך ים של כריות ושמיכות, מוכנים להיסחף בחוויית סאונד מרגשת ומשנה נפש. ריח אדמתי של מרווה מילא את סטודיו היוגה, וקסיה מדור, שישבה בנוחות בקדמת החדר, פטיש ביד, הקיפה את שפת קערת שירה מקריסטל. אמבט הסאונד יצא לדרך.
65 מאיתנו נכנסנו לחנות Alo בבוורלי הילס לאחרונה לאירוע האחרון בסדרת המדיטציה המתמשכת שלנו Mindful Masters , ערב של סאונד עם קאסיה, אגדת גלישה (היא למדה מקצוענית בתיכון), יזמית נבונה (היא השיקה אותה חברת בגדי גלישה משלה, Kassia + Surf, לפני ארבע שנים) ומתרגלת סאונד בעלת השראה. היא הוצגה לראשונה לצליל כמכשיר ריפוי בשנת 2008, לאחר שנקלעה לבניין בעל כיפה לבנה במדבר במהלך צילום בעץ ג'ושוע. האינטגרטרון, כיום יעד תיירותי לאנשים המחפשים טעינה רוחנית, עדיין לא היה על המפה, אבל קאסיה התחילה לשוחח עם הבחור שם - במקרה, גולש מטופנגה, קליפורניה - והוא הציע לה ולחבריה אמבט סאונד.
"זה היה משהו שהרגשתי מחובר אליו כמו האוקיינוס בפעם הראשונה שיצאתי לגלוש", מסביר קאסיה. מופתעת מהרחבה של כל זה, ומהמצב המדיטטיבי החלומי שנוצר על ידי גלי קול מתערבלים, היא התחילה לשחק עם הסאונד בעצמה. היא הקימה קבוצת אמנות מיצג בלוס אנג'לס בשם UFO 2012, ומאוחר יותר התחברה לחברה מהקבוצה כדי להתנסות באמבטיות סאונד תחת השם Rhythms of Vision , הרבה לפני שהמונח "סאונד אמבט" נכנס לאוצר המילים של אנשים. הם ניגנו בגלריות, במסיבות אמנות וכדומה, וכינו את ההופעות שלהם "חטיפות".
"תרגול ביום הוא מה שמאפשר לי להמשיך לנוע בדרך שאני אוהב... היכולת לשבת ולנשום זה כל כך עוצמתי."
שמונה שנים מאוחר יותר, קאסיה אומרת שהיא עמוקה בריפוי קול, ומשווה את התרגול לטקס הגלישה. "זה תומך בזרימה שלי עם האוקיינוס. זו דרך שאני יכול להחזיר לאנשים אחרים ודרך שכולנו יכולים להחזיק ביחד מקום אחד עבור השני. אנשים מתאחדים ומתחברים בדרך היפה הזו". לאחר שבילתה את רוב חייה בעבודה על גופה הפיזי, היא נמשכת במיוחד לסאונד מכיוון שהוא מאפשר לה להניע את "הגוף האנרגטי והרגשי" שלה. היא מחשיבה מדיטציה יומיומית ושימוש במזלג כוונון כדי לבצע ריפוי צליל על עצמה כחיונית כדי להישאר צף. "תרגול ביום הוא מה שמאפשר לי להמשיך לנוע בצורה שאני אוהב. לפעמים אם היה לי יום מאתגר במיוחד, אני עושה מדיטציה פעמיים, רק כדי לעשות צ'ק אין. היכולת לשבת ולנשום זה כל כך עוצמתי".
בסטודיו ליוגה שלטו על החדר המכשירים של קאסיה. קערות הקריסטל שלה שרו, הגונג שלה עורר התנגשות של תנודות והחליל שלה זמזם בשקט, והפעיל את גלי המוח המתוקים האלה. כשהסימפוניה של הצליל האטה, היא סיכמה את הסשן בפעמוני רוח של קושי, ויצרה הרמוניה שלעולם לא רצינו להסתיים.
עבור קאסיה, אמבטיית סאונד היא בסך הכל להיות נוכח ולהזין את האנרגיה של כולם, כישורים שהיא אספה משנים של תרגול. "בגלל שגלשתי כל כך הרבה זמן, אני יכול להסתכל על האוקיינוס ולהגיד לך איפה גל הולך לעלות. זה אותו דבר בחדר. אני יכול להרגיש את האנרגיה ואיך לנוע איתה. זה דורש כניעה, וכולם מודיעים על כך בצורה ממש עדינה."זה ההיבט הקהילתי של הפעלות הסאונד האלה שבאמת משיג אותה. "זה כמו לרכוב על הגלים האלה ביחד. אנחנו כאילו, בסדר, בוא נקפוץ פנימה." היא מזכירה ציטוט של לאו דזה, אחד הפילוסופים האהובים עליה: "האם יש לך סבלנות לחכות עד שהבוץ שלך ישקע והמים יהיו צלולים? האם אתה יכול להישאר ללא תנועה עד שהפעולה הנכונה תתעורר מעצמה?"
"אני חושבת שזה מסכם את זה", היא אומרת. המחשבות שלנו בדיוק.
*התמונה באדיבות קאסיה מדור.